Jewish Ideas on Resurrection, the Afterlife, Eschatology, and Olam Ha-bah

ב  וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם.  {ס}	2 And many of them that sleep in the dust of the earth shall awake, some to everlasting life, and some to reproaches and everlasting abhorrence.
ג  וְהַמַּשְׂכִּלִים--יַזְהִרוּ, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ; וּמַצְדִּיקֵי, הָרַבִּים, כַּכּוֹכָבִים, לְעוֹלָם וָעֶד.  {פ}	3 And they that are wise shall shine as the brightness of the firmament; and they that turn the many to righteousness as the stars for ever and ever.

[Daniel 12:3]

---------------------------------

יט  יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן; הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ, רְפָאִים תַּפִּיל.  {פ} 19 Thy dead shall live, my dead bodies shall arise--awake and sing, ye that dwell in the dust--for Thy dew is as the dew of light, and the earth shall bring to life the shades.

Isaiah 26:19

----------------------------------------------

א  הָיְתָה עָלַי, יַד-יְהוָה, וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ יְהוָה, וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה; וְהִיא, מְלֵאָה עֲצָמוֹת.	1 The hand of the LORD was upon me, and the LORD carried me out in a spirit, and set me down in the midst of the valley, and it was full of bones;
ב  וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם, סָבִיב סָבִיב; וְהִנֵּה רַבּוֹת מְאֹד עַל-פְּנֵי הַבִּקְעָה, וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד.	2 and He caused me to pass by them round about, and, behold, there were very many in the open valley; and, lo, they were very dry.
ג  וַיֹּאמֶר אֵלַי--בֶּן-אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַתָּה יָדָעְתָּ.	3 And He said unto me: 'Son of man, can these bones live?' And I answered: 'O Lord GOD, Thou knowest.'
ד  וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא עַל-הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה; וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם--הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה.	4 Then He said unto me: 'Prophesy over these bones, and say unto them: O ye dry bones, hear the word of the LORD:
ה  כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה:  הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם, רוּחַ--וִחְיִיתֶם.	5 Thus saith the Lord GOD unto these bones: Behold, I will cause breath to enter into you, and ye shall live.
ו  וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּידִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר, וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר, וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ, וִחְיִיתֶם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.	6 And I will lay sinews upon you, and will bring up flesh upon you, and cover you with skin, and put breath in you, and ye shall live; and ye shall know that I am the LORD.'
ז  וְנִבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי; וַיְהִי-קוֹל כְּהִנָּבְאִי, וְהִנֵּה-רַעַשׁ, וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת, עֶצֶם אֶל-עַצְמוֹ.	7 So I prophesied as I was commanded; and as I prophesied, there was a noise, and behold a commotion, and the bones came together, bone to its bone.
ח  וְרָאִיתִי וְהִנֵּה-עֲלֵיהֶם גִּדִים, וּבָשָׂר עָלָה, וַיִּקְרַם עֲלֵיהֶם עוֹר, מִלְמָעְלָה; וְרוּחַ, אֵין בָּהֶם.	8 And I beheld, and, lo, there were sinews upon them, and flesh came up, and skin covered them above; but there was no breath in them.
ט  וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל-הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל-הָרוּחַ  {ס}  כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ, וּפְחִי בַּהֲרוּגִים הָאֵלֶּה, וְיִחְיוּ.	9 Then said He unto me: 'Prophesy unto the breath, prophesy, son of man, and say to the breath: {S} Thus saith the Lord GOD: Come from the four winds, O breath, and breathe upon these slain, that they may live.'
י  וְהִנַּבֵּאתִי, כַּאֲשֶׁר צִוָּנִי; וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל-רַגְלֵיהֶם--חַיִל, גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד.	10 So I prophesied as He commanded me, and the breath came into them, and they lived, and stood up upon their feet, an exceeding great host.
יא  וַיֹּאמֶר, אֵלַי, בֶּן-אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה; הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ--נִגְזַרְנוּ לָנוּ.	11 Then He said unto me: 'Son of man, these bones are the whole house of Israel; behold, they say: Our bones are dried up, and our hope is lost; we are clean cut off.
יב  לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם, עַמִּי; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.	12 Therefore prophesy, and say unto them: Thus saith the Lord GOD: Behold, I will open your graves, and cause you to come up out of your graves, O My people; and I will bring you into the land of Israel.
יג  וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה:  בְּפִתְחִי אֶת-קִבְרוֹתֵיכֶם, וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם--עַמִּי.	13 And ye shall know that I am the LORD, when I have opened your graves, and caused you to come up out of your graves, O My people.

(Ezekiel 37:1-13)

-------------------------------------------------

ה  אַשְׁרֵי, יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ--    עוֹד, יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. 5 Happy are they that dwell in Thy house, they are ever still always  praising Thee. Selah

(Tehillim 84:5)

-------------------------------------------------

  אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ,  {ר}  לֵאמֹר:  {ס}  אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה,  {ס}  סוּס  {ר}  וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

Shemot 15:1

----------------------------------------------

"The day is short, the work is much, the workers are lazy, the reward is great and the Master is pressing... It is not incumbent upon you to finish the task, but neither are you free to absolve yourself from it. If you have learned much Torah, you will be greatly rewarded, and your Employer is trustworthy to pay you the reward of your labors. Know, that the reward of the righteous is in the World to Come." (Rabbi Tarfon, in Pirke Avot)

Antigonus, leader of Socho, received the tradition from Shimon the Righteous. He used to say: "Be not like servants who serve their master for the sake of receiving a reward; instead be like servants who serve their masters not for the sake of receiving a reward, and let the awe of Heaven be upon you." (Pirke Avot 1:3)

This world, in comparison to the world to come, is like a lobby compared to a banquet hall; a hotel to a home; night to morning, darkness to light; shore to sea (Pesah³im 2b; y. H³agigah 10a).

העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת. הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה. ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה. כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן. כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה. הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה. וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו. כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה. וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו. והרי הוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים כאן היא הידיעה. ומהו זהו שאמרו נהנין מזיו שכינה שיודעים ומשיגין מאמתת הקב"ה מה שאינם יודעים והם בגוף האפל השפל: Hilchot Teshuva 8:2

Hilchot Teshuva 8:8

זה שקראו אותו חכמים העולם הבא לא מפני שאינו מצוי עתה וזה העולם אובד ואחר כך יבא אותו העולם. אין הדבר כן. אלא הרי הוא מצוי ועומד שנאמר אשר צפנת ליראיך פעלת וגו' ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ונפש וזהו הנמצא לכל אדם בראשונה:

In the world to come, there is nothing corporeal, and no material substance; there are only souls of the righteous without bodies -- like the ministering angels... The righteous attain to a knowledge and realization of truth concerning God to which they had not attained while they were in the murky and lowly body. (Rambam, Mishneh Torah, Repentance 8)

כל נפש האמורה בענין זה אינה הנשמה הצריכה לגוף אלא צורת הנפש שהיא הדעה שהשיגה מהבורא כפי כחה והשיגה הדעות הנפרדות ושאר המעשים והיא הצורה שביארנו ענינה בפרק רביעי מהלכות יסודי התורה היא הנקראת נפש בענין זה. חיים אלו לפי שאין עמהם מות שאין המות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף נקראו צרור החיים שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחריה טובה והיא שהתאוו לה כל הנביאים:

[שייך להלכה ב, ג]
העולם הבא אין בו גוף וכו'. עיין בהשגות ובמרן עיי"ש והנה יש מקומות מהגמרא דמוכחי כרבינו דלגן עדן קורא העוה"ב ולעולם התחיה אינו קורא העוה"ב כי אם ימות המשיח כמו באגדה דפרק חלק א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות ע"כ הרי דלעולם התחיה אינו קורא עוה"ב אלא דלג"ע קורא עוה"ב וכן אמרו ז"ל מלוה ברבית לא יקום לתחית המתים וכן בעל גאוה אמרו ז"ל הגאה אין עפרו ננער ר"ל שלא יקום לתחיית המתים ואם איתא לדברי הראב"ד הו"ל למימר אין להם חלק לעוה"ב אלא ודאי עולם התחיה אינה קרויה עוה"ב וכדעת רבינו ועוד יש לתמוה על הראב"ד ז"ל מפרק חלק שאמרו ז"ל ואלו שאין להם חלק וכו' עיי"ש ואם איתא דעוה"ב הוא עולם התחיה אמאי לא מני התם מלוי ברבית ובעלי הגאוה אלא ודאי כדברי רבינו ז"ל וכמה מקומות יש שמורין כרבינו ומהם קשה להראב"ד ויש מקומות דלימות המשיח קורא עוה"ב כהראב"ד והוא בסוף כתובות דף קי"א ע"ב וז"ל ודם ענב תשתה חמר אמרו לא כעוה"ז העוה"ב העוה"ז יש בו צער לבצור ולדרוך העוה"ב מביא ענבה אחת בקרון וכו' הרי דלעולם התחיה קורא העוה"ב שלא כדעת רבינו וכמה מקומות שמורים כהראב"ד ועל הכל צ"ע גדול. ומ"מ דברי רבינו יש ליישב בטוב טעם ודעת אמנם אין הפנאי מסכים להאריך לא כן דברי הראב"ד ז"ל שלא נ"ל בה שום ישוב עתה וצ"ע ומ"ש הראב"ד והצדיק אמר שלא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגויתן אינו ר"ל שלא ישובו לעולם עפר כי זה אינו שהרי חיליה דהר"א היא מההוא עובדא דאחאי בר יאשיה דשבת והרי אמר התם שהכל ישובו לעפר שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב אך דיש לחלק בין צדיק לשאינו צדיק דהצדיק אינו חוזר לעפר כי אם שעה אחת קודם התחיה אבל מי שאינו צדיק משמת הוא נעשה עפר עד זמן התחיה וא"כ על כרחך כונת הר"א שכתב הצדיקים שלא ישובו לעפר ר"ל כל ימי היותם בקבר הרי הם קיימים בגויתם עד שעה אחת קודם תחית המתים ולאחר שעה הם עומדים בגויתם

והוא הצורה שביארנו וכו'. יס"הת פ"ד הל"ח נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו האל והדעת היתירה המצוי' בנפשו של אדם היא צורת האדם השלם בדעתו ועל צורה זו נאמר בתורה (בראשית א) נעשה אדם בצלמנו כדמותינו. כלומר שתהיה לו צורה היודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם כמו המלאכים שהם צורה בלא גולם עד שידמה להן ואיני אומר על צורה זו הניכר' לעינים שהוא הפה והחוטם והלסתות ושאר רשם הגוף שזו תואר שמה ואינה הנפש המצוי' לכל נפש חיה שבה אוכל ושותה ומוליד ומרגיש ומהרהר אלא הדעה שהיא צורת הנפש ובצורת הנפש הכתוב מדבר (שם) בצלמנו כדמותנו ופעמים רבות תקרא זאת הצורה נפש ורוח ולפיכך צריך ליזהר בשמותן שלא יטע' אדם בהן וכל שם ילמד מענינו: ט'. אין צורת הנפש הזאת מחוברת מן היסודות כדי שתפרד להם ואינה מכח הנשמה עד שתהא צריכה לנשמה כמו שהנשמה צריכה לגוף אלא מאת ה' מן השמים היא לפיכך כשיפרד הגולם שהוא מחובר מן היסודות ותאבד הנשמה מפני שאינו מצוי' אלא עם גוף וצריכה לגוף בכל מעשיה לא תכרות הצורה הזאת לפי שאינו צריכה לנשמה במעשיה אלא יודעת ומשגת הדעות הפרודות מן הגולמים ויודע' בורא הכל ועומדת לעולם ולעולמי עולמים הוא שאמר שלמה בחכמתו (קהלת יב) וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה:

TAL- Prayer [piyut] for Dew, Pesah Mussaf, 1st day written by R. Elazar HaKalir following a reverse aleph-beis acrostic

With His consent [see Chagigah 12b] I shall speak of mysteries/ Amongst this people, through this prayer

may they be made exultant by the dew

Dew-bringing joy to valley and its herbage;

taking pleasure in His shelter to be made exultant.

Dew is a symbol of youthful promise, [see Rashi to Tehillim 110:3]

may it protect the generations

Blessed are You, Hashem Shield of Abraham/ You are etenrally mighty My L-rd, the Resuscitator of the dead are You; abundantly able to save

The depths of the footstool  (Isa. 66:1) yearn for His droplet,

andy every lush meadow yearns for it.

Dew- its mention enhances His powers,

it is inscribed in the Mussaf prayer.

Dew- to resuscitate with it those buried in the cleft of rocks.

--------------

"The divine supernal rational soul will the be immortal as is the intellect it united with "

Rabbi Shmuel ibn Tibbon, Ma'amar ha-Mayim

"Intellectual souls are eternal and prevail forever and ever"

Kovets Al Yad 12, 1994, 201

"The sought for perfection is the immortality of the species in the world to come

Rabbi Shlomo Franco, supercommentary on R. Abraham ibn Ezra's pirush al ha-torah

"The actualization of the potential human intellect into pure energia is the world to come"

Rabbi Shlomo al Constantini, Megalleh Amukot

"The immortal soul prevails forever and ever and that is the true salvation"

Rabbi Shmuel ibn Zarza, Mikhlol Yofi sect 1, 220a

"the intellectual part in man is what remains after death"

Rabbi Shemarya Ikriti, pirush al shir hashiryim in Kafih, Five Scrolls, 95

"The meaning of olam ha-bah vis a vis the soul is a state wherein the b ranch unites with the root"

Rabbi Moshe Narboni, pirush al Megillot Kinot, 255 (Hayoun)

"The intellectual power through which one gains understanding of God and his endeavors as well as of his conduct of the entire world- only that remains after death"

Rabbi Shlomo b. Yehuda, pirush al sefer Moreh HaNevukhim

"The immortality of the soul is the immortality of its intelligibles (ma'lumiha)"

Rabbi Zechariah ha-Rofeh, Midrash ha-hefets vol 2 Havatselet ed., 155, 425

---------------------

1 Melachim 17:17-24

יְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, חָלָה, בֶּן-הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת; וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד, עַד אֲשֶׁר לֹא-נוֹתְרָה-בּוֹ נְשָׁמָה.	17 And it came to pass after these things, that the son of the woman, the mistress of the house, fell sick; and his sickness was so sore, that there was no breath left in him.
יח  וַתֹּאמֶר, אֶל-אֵלִיָּהוּ, מַה-לִּי וָלָךְ, אִישׁ הָאֱלֹהִים:  בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת-עֲו‍ֹנִי, וּלְהָמִית אֶת-בְּנִי.	18 And she said unto Elijah: 'What have I to do with thee, O thou man of God? art thou come unto me to bring my sin to remembrance, and to slay my son?'
יט  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, תְּנִי-לִי אֶת-בְּנֵךְ; וַיִּקָּחֵהוּ מֵחֵיקָהּ, וַיַּעֲלֵהוּ אֶל-הָעֲלִיָּה אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב שָׁם, וַיַּשְׁכִּבֵהוּ, עַל-מִטָּתוֹ.	19 And he said unto her: 'Give me thy son.' And he took him out of her bosom, and carried him up into the upper chamber, where he abode, and laid him upon his own bed.
כ  וַיִּקְרָא אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  יְהוָה אֱלֹהָי--הֲגַם עַל-הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר-אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ, לְהָמִית אֶת-בְּנָהּ.	20 And he cried unto the LORD, and said: 'O LORD my God, hast Thou also brought evil upon the widow with whom I sojourn, by slaying her son?'
כא  וַיִּתְמֹדֵד עַל-הַיֶּלֶד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַיִּקְרָא אֶל-יְהוָה וַיֹּאמַר:  יְהוָה אֱלֹהָי, תָּשָׁב נָא נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד הַזֶּה עַל-קִרְבּוֹ.	21 And he stretched himself upon the child three times, and cried unto the LORD, and said: 'O LORD my God, I pray thee, let this child's soul come back into him.'
כב  וַיִּשְׁמַע יְהוָה, בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ; וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ, וַיֶּחִי.	22 And the LORD hearkened unto the voice of Elijah; and the soul of the child came back into him, and he revived.
כג  וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַיֹּרִדֵהוּ מִן-הָעֲלִיָּה הַבַּיְתָה, וַיִּתְּנֵהוּ, לְאִמּוֹ; וַיֹּאמֶר, אֵלִיָּהוּ, רְאִי, חַי בְּנֵךְ.	23 And Elijah took the child, and brought him down out of the upper chamber into the house, and delivered him unto his mother; and Elijah said: 'See, thy son liveth.'
כד  וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-אֵלִיָּהוּ, עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה; וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ, אֱמֶת.  {פ}	24 And the woman said to Elijah: 'Now I know that thou art a man of God, and that the word of the LORD in thy mouth is truth.'

-----------------------

2 Melachim 4:27-37

כז  וַתָּבֹא אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֶל-הָהָר, וַתַּחֲזֵק, בְּרַגְלָיו; וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ, וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הַרְפֵּה-לָהּ כִּי-נַפְשָׁהּ מָרָה-לָהּ, וַיהוָה הֶעְלִים מִמֶּנִּי, וְלֹא הִגִּיד לִי.	27 And when she came to the man of God to the hill, she caught hold of his feet. And Gehazi came near to thrust her away; but the man of God said: 'Let her alone; for her soul is bitter within her; and the LORD hath hid it from me, and hath not told Me.'
כח  וַתֹּאמֶר, הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי; הֲלֹא אָמַרְתִּי, לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי.	28 Then she said: 'Did I desire a son of my lord? did I not say: Do not deceive me?'
כט  וַיֹּאמֶר לְגֵיחֲזִי חֲגֹר מָתְנֶיךָ, וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ, כִּי-תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ, וְכִי-יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ; וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי, עַל-פְּנֵי הַנָּעַר.	29 Then he said to Gehazi: 'Gird up thy loins, and take my staff in thy hand, and go thy way; if thou meet any man, salute him not; and if any salute thee, answer him not; and lay my staff upon the face of the child.'
ל  וַתֹּאמֶר אֵם הַנַּעַר, חַי-יְהוָה וְחֵי-נַפְשְׁךָ אִם-אֶעֶזְבֶךָּ; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ.	30 And the mother of the child said: 'As the LORD liveth, and as thy soul liveth, I will not leave thee.' And he arose, and followed her.
לא  וְגֵחֲזִי עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיָּשֶׂם אֶת-הַמִּשְׁעֶנֶת עַל-פְּנֵי הַנַּעַר, וְאֵין קוֹל, וְאֵין קָשֶׁב; וַיָּשָׁב לִקְרָאתוֹ וַיַּגֶּד-לוֹ לֵאמֹר, לֹא הֵקִיץ הַנָּעַר.	31 And Gehazi passed on before them, and laid the staff upon the face of the child; but there was neither voice, nor hearing. Wherefore he returned to meet him, and told him, saying: 'The child is not awaked.'
לב  וַיָּבֹא אֱלִישָׁע, הַבָּיְתָה; וְהִנֵּה הַנַּעַר מֵת, מֻשְׁכָּב עַל-מִטָּתוֹ.	32 And when Elisha was come into the house, behold, the child was dead, and laid upon his bed.
לג  וַיָּבֹא, וַיִּסְגֹּר הַדֶּלֶת בְּעַד שְׁנֵיהֶם; וַיִּתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה.	33 He went in therefore, and shut the door upon them twain, and prayed unto the LORD.
לד  וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל-הַיֶּלֶד, וַיָּשֶׂם פִּיו עַל-פִּיו וְעֵינָיו עַל-עֵינָיו וְכַפָּיו עַל-כַּפָּו, וַיִּגְהַר, עָלָיו; וַיָּחָם, בְּשַׂר הַיָּלֶד.	34 And he went up, and lay upon the child, and put his mouth upon his mouth, and his eyes upon his eyes, and his hands upon his hands; and he stretched himself upon him; and the flesh of the child waxed warm.
לה  וַיָּשָׁב וַיֵּלֶךְ בַּבַּיִת, אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה, וַיַּעַל, וַיִּגְהַר עָלָיו; וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר עַד-שֶׁבַע פְּעָמִים, וַיִּפְקַח הַנַּעַר אֶת-עֵינָיו.	35 Then he returned, and walked in the house once to and fro; and went up, and stretched himself upon him; and the child sneezed seven times, and the child opened his eyes.
לו  וַיִּקְרָא אֶל-גֵּיחֲזִי, וַיֹּאמֶר קְרָא אֶל-הַשֻּׁנַמִּית הַזֹּאת, וַיִּקְרָאֶהָ, וַתָּבֹא אֵלָיו; וַיֹּאמֶר, שְׂאִי בְנֵךְ.	36 And he called Gehazi, and said: 'Call this Shunammite.' So he called her. And when she was come in unto him, he said: 'Take up thy son.'
לז  וַתָּבֹא וַתִּפֹּל עַל-רַגְלָיו, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה; וַתִּשָּׂא אֶת-בְּנָהּ, וַתֵּצֵא.  {פ}	37 Then she went in, and fell at his feet, and bowed down to the ground; and she took up her son, and went out.

See Rambam Igerest Techiyas HaMeisim and Nachmanides (Ramban) Toras Ha'Adam, Shaar Hagemul and Yad Rama Sanhedrin 90a

-----------------

To live and live again, ch. 3 Olam ha-bah: Why a boidly resurrection? by Rabbi /nissan Dovid Dubov edited by Uri Kaploun

Since the coarseness and corporeality of the body conceal the spiritual nature of the soul, a mann cannot actually experience the essence of the spiritual ; he can only feel its existence through the soul -faculties that express themselves in his body. As in the analogy of the body, we creatures of this material world canot perceive the quality of the Godly light, even at the level fo mamale kol almin. It is only through God's owrks that we know of His existence; int eh words of the prophet "Raise your eyes heavenward and see Who Created these". In the world of souls- the Garden of Eden in wihch the physical body does not conceal or interfere- the soul actually experiences the level of memale kol almin. Beyond that, during the messianic era when the physicallity of the created universe will be refined and the image of G=d will radiate within man as it did before the chet rishon, there will be a revelation at the level of sovev kol almin. The ultimate stage will come with the Resurrection, when the Essence of God will be revelaed. The Tzemach Tzedek explains further that the light of the Gan Eden however sublime, cannot be revealed in physicallity whereas the light of his Essence being unlimited can be revealed even in physicality in the spirit al pi kabalah that "that which is hihger descends lower." This explains why at   the time of the resurrection even Moshe Rabbeinu and the Avot will be obliged to descend from Gan Eden for the resurreciton (even though they have been proceeding there stength to stenght for thousands of yearS)- for the level of divinity that they perceive in Gan Eden however lofty is still imited whereas at the time of the resurrection the light of the essence will be revealed